<h1>כל בו סימן קכ"ז בשם התשב"ץ</h1>
<h2>דף כה.</h2>
דין עוברת על (דעת) [דת] הבעל אסור לקיימה שהרי בעיא היא במסכת סוטה ולא איפשטא מידי אף על פי שהספר דוחה לשם סתמ' דמילתא כיון שעוברת על דת היא מינח ניחא ליה משמע אם היה רוצה הבעל יכול לקיימה ולא היו מקנין לה (אכן אשיטה) [אנן אשינוייא] דחיקא לא סמכינן להקל. ועוד ראיה מסוף פרק בתרא דגיטין [צ' ע"א] כשם שדעות במאכל כך יש דעות באנשים וכו' ויש לך אדם שזבוב נופל בתמחוי שלו ומוציאו ואוכל [זו] מדה של כל אדם [רע] שרואה אשתו יוצאה בשוק וראשה פרוע וטווה בשוק (ואנשים) [ופרומה] משני צדדיה (ורוחצת) [ומדברת] עם בני אדם וכו' בזו מצוה מן התורה לגרש. אבל אם אין יודעין הדבר כי אם על פיה ושואלת תשובה מות' לקיימה כי הפה שאסר הוא שהתיר. ותשובה יש לה לעשות כמו שכתב רבנו יהודה חסיד (דמי) [כמי] שבא על הנדה והבעל אינו צריך לעשות כלום כי היה שוגג.
